יום שישי , אוגוסט 17 2018
ראשי / אזהרה: רשימת בתי הספר המסוכנים בחולון ובבת ים במקרה של רעידת אדמה

אזהרה: רשימת בתי הספר המסוכנים בחולון ובבת ים במקרה של רעידת אדמה

ביום שני נחשפה בחדשות ערוץ 2 רשימת בתי הספר הנמצאים בסכנת קריסה, מרביתם נבנו לפני שנת 1980, לפי תקן לא בטיחותי. נא להיזהר בהתאם

חילוץ מבין ההריסות, צילום אילוסטרציה
חילוץ מבין ההריסות, צילום אילוסטרציה

בהמשך לתחקיר ערוץ 2 שחשף את רשימת 1672 מבני החינוך הנמצאים בסכנת קריסה במקרה של רעידות אדמה, רשימה אשר גובשה עבור משרד החינוך לפני שלוש שנים, אנו מביאים בפניכם את רשימת בתי הספר בערים חולון ובת ים.

הדרכה בנושא החייאה לצוותי בתי הספר, יוני 2018. צילום-יפית שירקני
הדרכה בנושא החייאה לצוותי בתי הספר, יוני 2018. צילום-יפית שירקני

חולון

א.ד.גורדון
אורט הדרים עש מיטרני
ביאליק
בן צבי
המגינים
הערבה
התבור
ויצמן
י.ישעיהו
יעקב ניב
ישורון מ”ד
כצנלסון
מקיף אורט למדע וטכנו
מקיף שש שנתי הרצוג
מקיף שש שנתי קוגל
משה הס
נאות שושנים ממד
עוז
עירוני דתי יבנה
עירוני עש פנחס אילון
עלומים
עמל
עש-הרצפלד
עש דינור
רביבים
שזר
שנקר
שער האריות
תיכון טכנולוגי נעמת

נא להיזהר בהתאם, צילום: באדיבות דוברות עיריית בת ים
נא להיזהר בהתאם, צילום: באדיבות דוברות עיריית בת ים

בת ים

א.ד.גורדון
אורט מלטון
בן גוריון
הנשיא-מ”מ. י.
הראל מד
הרצל
טבנקין
יד מרדכי
יעד עמלני
יצחק שדה א
ירושלים
ישיבת ב”ע אדרת
ישיבת קדושת ציון
מסילות
נחשונים
סוקולוב
ע”ש יגאל אלון
עירוני א’ חשמונאים
עירוני דתי בית וגן
עירוני מקיף רמות
עירוני ע”ש שזר
עקיבא מד
צפורי מד
ראשונים
שחף
שרת
תחכמוני מד

“כל מבני הציבור שנבנו עד 1980 צריך לשים עליהם את הדעת”

האדריכל משה שמולביץ’, ממשרד האדריכלים שמולביץ’-מנו בבת ים, המתמחה בתמ”א 38, מסביר כמה החששות לאור הפרסום מוצדקים ומה ניתן לעשות על מנת למזער את הנזק העלול לקרות.

“הרס מבנה בשעת רעידת אדמה, תלוי במבנה עצמו”, אומר שמולביץ’, “אנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי, שיש לו כמה פיצולים ובגדול, מאילת עד רמת הגולן. עם פיצול עד ירושלים קפריסין ויוון. ניתן לומר זאת כך בגדול: עד שנת 1980 בניינים לא תוכננו לפי תקן כנגד רעידות אדמה. חוק הבטון יצא רק בשנת 1990. ברגע שהמבנה מתוכנן יותר חזק, הוא מעלה את ההתנגדות שלו ויותר עמיד בפני רעידות”.

האדריכל משה שמולביץ', צילום: פרטי
האדריכל משה שמולביץ’, צילום: פרטי

מה קורה בעת רעידת אדמה?

“בעת הרעש נוצר כוח אופקי, שבא כתוצאה משינוים בקליפת כדור הארץ. שינויים אלו גורמים לכוחות האופקיים לזעזע את המבנה. ברגע שמבנה מחוזק בפני רעידות אדמה, יש לו אפשרות לספוג את הכוחות האופקיים ולמנוע את הריסת המבנה”.

מה הבעיה במבנים הישנים?

“במבנים הללו, האיכות של הבטון לא הייתה כמו היום, שהוא חזק יותר ויש לו אפקט בחוזק במבנה. עם חיזוק המבנה, כיום הם יכולים לקלוט ולספוג את הכוחות האופקיים ולא להעביר אותם למבנה עצמו”.

חיים על השבר סורי אפריקאי, צילום אילוסטרציה
חיים על השבר סורי אפריקאי, צילום אילוסטרציה

ומה עושים כדי להתאים את המבנה בפני רעידות אדמה?

“מה שעושים בדרך כלל בחיזוק מבנים הוא יצירת קירות קשיחים, גם על ידי בטון שיפגשו בשני ציר X וציר Y אופקי ואנכי. אנו לא יודעים מראש מאיפה יבוא הכוח האופקי, ולכן מחזקים על שני הצירים.לדוגמה: בניין עם ארבע חזיתות מחזקים את החזית הימנית והקדמית מבטון עם קירות הקשחה ומונעים מהכוח האופקי שבא בעקבות רעידות האדמה להרוס את המבנה. בתמ”א אגב בונים קירות הקשחה מסביב לכל המבנה, ובמידה ויהיה כוח אופקי חזק- הוא יספג בקירות ולכן המבנה יישאר עומד”.

האם חיזוקים אלו יעילים ?

“הקירות הללו יעמדו בכל רעידה, אבל מעל 7 בסולם ריכטר מתחילות הבעיות, אבל אנחנו לא נמצאים ברמה של איזור 7, אלא יותר ברמה של 4-5-6. בצפת לדוגמה התרחשה רעידות אדמה במאה ה-18 בה נהרסו בנינים, ובטורקיה ברעידה אפילו של רמה 5 הבנינים נהרסו כי שם הם לא משולדים (בנייה עם שלד ברזל ובטון)”.

מה לגבי מבנים ציבוריים?

“כל מבני הציבור שנבנו עד שנת 1980 צריכים לתת עליהם את הדעת, האם להקשיח כדי להימנע מהרס. למבנים הקיימים יש בדיקות סיסמיות שאפר לערוך. המכון הסיסמוגרפי מניח סנסורים חיישנים, בכל קומות המבנה באזורים שונים כדי לבדוק תנודות, ולאחר מכן עורכים פיצוץ מבוקר באמצעות הנחת חומר נפץ בתוך הקרקע ,כדי לדמות תנודות אופקיות, מעין רעש אדמה. ברגע שהפיצוץ נערך אותם החיישנים שממוקמים בקומות השונות מראים לנו בכמה החלק ההוא זז, ולאחר מכן אפשר לראות האם אותו מבנה יכול לעמוד ברעידת אדמה, או אילו אופציות לחיזוק יכולות לעזור כדי שימשיך לעמוד”.

מה ניתן לעשות לגבי כל מוסדות החינוך בארץ, שנבנו ואינם עמידים לרעש אדמה?

“ליצור מצב שבו מבני ציבור/מוסדות חינוך ינוטרו ויקבלו איזה שהיא חוות דעת ראשונית לגבי אותו מבנה וברבות הימים, לחזק אותו בהתאמה”.

התגובות לפרסום

תגובת עיריית בת ים: “משרד החינוך היה זה שקבע, כי בת ים אינה ממוקמת באזור סיכון לרעידת אדמה ולכן לא יעד תקציבים לטובת עבודות החיזוק של מוסדות החינוך בעיר. על אף זאת, במשך שלוש השנים האחרונות פועלת עיריית בת ים, באמצעים שונים להיערכות בפני רעידת אדמה לדוגמא, הותקנו מערכות התראה בעשרות בתי ספר אשר נבנו לפני 1980 ברחבי העיר.

אנחנו עומדים בקשר רציף מול רח”ל, פקע”ר ומשרד החינוך על מנת להמשיך ולפעול יחד למען ביטחון ובטיחות ילדינו ותושבינו”.

תגובת עיריית חולון: “ראשית, הרשימה שפרסם משרד החינוך לגבי חולון לא לגמרי מעודכנת. בית ספר ויצמן כבר מזמן נסגר ובית ספר הערבה, גם הוא כבר לא קיים. לגופו של עניין, משרד החינוך היה זה שקבע, כי חולון אינה ממוקמת באזור סיכון לרעידת אדמה ולכן ביטל את כל התקציבים לטובת עבודות החיזוק של מוסדות החינוך בעיר, כולל גם את התקציב שכבר אושר על ידו לחיזוק תיכון ק”ש. מציעה שתבקשי מדובר המשרד את תגובתו שכן הוא זה שצריך להגיב לכך”.

ממשרד החינוך נמסר: “הטיפול בחיזוק מוסדות חינוך מפני רעידות אדמה מתבצע בכפוף להחלטת ממשלה. בתוך כך, המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה. המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, זאת בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת היגוי בינמשרדית המלווה את הטיפול בנושא”.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אליעד מלכי

הוא חוזר: אליעד מלכי ממציא את עצמו מחדש

אליעד מלכי תושב בת ים זכור לנו בעיקר מהתמודדותו ב-‘כוכב הבא לארווזיון’ לפני כשנה. השבוע, …