חולון: מוקירים את הקהילה השומרונית

לאחר מלחמת הקוממיות החליט יצחק בן צבי,  נשיא המדינה השני וחוקר נלהב של הקהילה השומרונית (ידע לדבר שומרונית שוטפת), יחד עם ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, להקצות לקהילה זו שטח במדינה החדשה לשם פריחתה. המיקום שנבחר היה חולון ומאז ועד היום מתגוררים השומרונים בעיר, הקהילה גדלה וכיום היא נמצאת בנסיקה.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של בת ים ניוז

  רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בת ים ניוז

בעיריית חולון רואים חשיבות לציין בחגיגות שנת ה-70 למדינה גם את קהילת השומרונים החיה בקרב התושבים, להוקיר אותם על השתלבותם וללמוד את מורשתם. כחלק מכך, יצאו השבוע הנהלת העירייה ובכיריה לסיור בשכונה ולפגישה עם ראשי הקהילה. המפגש החל בסיור סביב שכונת השומרונים, שכלל את גינת השעשועים שברח' בן עמרם ששופצה לאחרונה, את בית הכנסת הקטן ובית הכנסת הגדול של העדה תוך קבלת הסברים מאנשי ועד השכונה, עובד בן יוסף ואייל כהן. הדוברים פרשו בפני האורחים את הבעיות איתם מתמודדת הקהילה, ביניהם, נושא הדיור והרצון לבנות מוזיאון מורשת לעדה. לכבוד האירוע, הוכן מבעוד מועד תבשיל מסורתי של טלה אשר מבושל בצורה ייחודית ע"י חפירת בור באדמה, הכנסת גחלים וצליית התבשיל במשך שעות. לאחר הסיור התכנסו האורחים באולם בית הכנסת השומרוני ושמעו הסבר על העדה, המנהגים והאמונה של הקהילה.

לכתבות נוספות:
מחוסר בית התחשמל למוות בבת ים
בקרוב: שירות השכרת אופניים בבת ים

הקהילה מונה 800 אנשים בכל העולם, כאשר מחציתם גרים בשכם – הר גריזים (הר ברכה) ומחציתם בחולון. השומרונים, אזרחים נאמנים למדינת ישראל, השתלבו בחברה הישראלית במשרות בכירות. ילדיהם לומדים בבתי ספר ישראלים ומשרתים בצה"ל. השומרונים מאמינם בתורה ומקיימים רק את המצוות שבה. העדה מעולם לא עזבה את ארץ ישראל גם לא בגלות בבל ולכן כל אחד מהם יכול למנות את מספר הדורות בארץ הקודש. איציק צדקה, שהדריך את אנשי העירייה , הינו דור 126 בארץ!

בבית הכנסת של השומרונים נהוג לחלוץ נעליים לפני הכניסה להיכל. בניגוד לבית הכנסת של יהודים, אולם בית הכנסת ריק ובו שטיח מקיר אל קיר. הנשים והגברים מתפללים יחדיו. ספר התורה העתיק ביותר בעולם מצוי בקרב הקהילה המתגוררים בהר גריזים. הספר נכתב ע"י נינו של אהרון הכהן! בספר כתוב: 13 שנה במושב בית ישראל בארץ כנען!
בשל אמונתם בתורה בלבד, החגים הנחגגים בעדה השומרונית – פסח, סוכות ושבועות – אינם חופפים בתאריך שלהם ללוח השנה עברי. לוח השנה שלהם שונה בתכלית משל היהודים.

את חג הסוכות, נוהגים הקהילה לחגוג בתוך הבית וזאת בשל הפורענות והשריפות שביצעו עמים אחרים בסוכותיהם, אשר לפני שנים גם היו בחוץ. השומרונים מעטרים את תקרת ביתם בפירות העונה בדוגמאות שונות ססגוניות וצבעוניות. החג החשוב ביותר הוא חג הפסח, בו עולים כל בני העדה להר גריזים. בחג זה לוקחים השומרונים כבש ושוחטים אותו כנגד הבכורים של כל משפחה. בנושא הבשר, יש לציין, כי לשומרונים דיני שחיטה משלהם ועל כן השומרוני אינו אוכל בשר בחוץ אלא רק ע"י שחיטה של מישהו מהעדה. עיקר הגאווה היא שילוב הדת עם החיים המודרניים, בלי להיות נטל על החברה. שילוב שבין קודש לחול ולכן אחוז הנשירה מהקהילה והמרת הדת הינו אפסי.