לב אמיצה: למרות המגבלה קרולין רוצה להגשים את עצמה

ברחוב משה הלוי בראשון לציון, בקומה השנייה, נמצא מוקד call יכול, עסק חברתי, פורץ דרך, שהוקם לפני כעשור ומספק שירותי מוקד טלפוני עבור החברות הגדולות במשק (הראל, כלל, פלאפון, שטראוס מים ועוד). בחברה עובדים למעלה מ 200 אנשים עם מוגבלויות חמורות ויתר העובדים הם מעל גיל שישים, אימהות חד הוריות ומגזרים נוספים אשר מתקשים למצוא עבודה ולהתמיד בה.

יעניין אותך גם

120 קילוגרם בשר מסוכן למאכל אדם הוחרמו מקייטרינג בחולון

כלב על הגג: חולץ כלב שנתקע על גגון בבניין

"לא עושים לנו הנחות"

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של בת ים ניוז

  רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

  הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בת ים ניוז

קרולין לב החיים תושבת חולון, נשואה ואם לארבעה, מספרת על המסע שלה בדרך למציאת מקום עבודה: "גילו לי את המחלה לפני כעשר שנים, אני חולה בניוון שרירים אבל בסוג מאוד מיוחד. העבודה הזו באה לי מהשמיים. כשהלכתי לביטוח לאומי אמרתי להם שאני בן אדם עם השכלה, יש לי תואר ראשון ושני, ואני רוצה לעבוד, להראות את הכישורים שלי. בגלל שאני חולה אני לא צריכה לשבת בבית ולהשתעמם. הגעתי לפה וזכיתי למשפחה".

למה היה חשוב לך כך כך לצאת לעבוד?

"כשהייתי בבית, הירידה למטה, לדיכאון, היא מאוד קלה. המחלה שלי נפלה עליי כרעם ביום בהיר. זה לא שנולדתי ככה. הייתי מסתובבת עם עגלת תינוק, רק לא עם ההליכון. התביישתי. פה אני מרגישה שווה לגמרי. העבודה הזו נותנת לנו מסגרת ולא עושים לנו הנחות. אנחנו צריכים לעמוד ביעדים ובתפוקות. וזה מה שטוב, זה גורם לנו להרגיש לא מובדלים. שאנחנו כן יכולים. יותר מזה, הייתי אומרת, בגלל שאנחנו אחרים אנחנו מרגישים צורך יותר חזק להוכיח את עצמנו".

במה שונה המוקד הספציפי הזה ממקומות עבודה אחרים בעברך?

"האינטליגנציה הרגשית במקום גבוהה פה פי כמה וכמה. אין את זה באף מקום עבודה. בחיים לא ראיתי רגישות כזו. זה מתבטא בעזרה אחד לשני, בשיחות מטבח, הולכים לאירועים אחד של השני ואפילו יש שני זוגות שהתחתנו מהמוקד. תחושת הקהילה שנוצרה בעבודה הזו נותנת ביטחון ואני אומרת לעצמי: 'קרולין את נכה, וזה לא בושה. יש בך עוד הרבה טייטלים יפים".

"מרוויחים את חייהם בחזרה"

Call יכול אינה עמותה אלא עסק חברתי למטרות רווח, המתעקש להתחרות כשווה בין שווים בשוק העסקי התחרותי עם הרכב עובדים 'אחר'. שיא בכר (44), מנהלת יחסי הציבור, מספרת: "אני מתעסקת ביחסי ציבור מהרגע שיצאתי מהצבא. בדיוק באותו הזמן גיליתי שאני מתמודדת עם טרשת נפוצה. הייתי בשוק רבע שעה והמשכתי הלאה. התחתנתי, ילדתי, עבדתי בכל הכוח במשרד עד שנפל אצלי האסימון שאי אפשר להמשיך ככה. המצב החמיר והחלטתי להקשיב לגוף שלי. הורדתי הילוך. אני עובדת שלוש פעמים בשבוע, שש שעות בכל יום".

איך נולד הרעיון להעסיק אנשים בעלי מוגבלות?

"ד"ר גיל וינש ואפרת שגב, מייסדי החברה, יחד עם אמיר בר נתן לפני כעשור, הבינו שדרוש שינוי. הם עבדו שנים בעבודות "רגילות", למדו את השוק והבינו שיש הרבה נכים שיכולים לעבוד, שלא חייבים לחיות רק מביטוח לאומי. אני לדוגמא הייתי שלושה חודשים בבית והתפגרתי ממש. אני בטוחה שיש עוד אנשים כמוני שיושבים בבית".

ד"ר גיל וינש, מנכ"ל החברה ומייסדה: "עד היום שוקמו בחברה מעל לאלף אנשים עם מגבלה חמורה, רבים מהם היו מובטלים כרונית. העובדים מקבלים שכר רגיל, מגיעים לפריון מלא ומרוויחים את חייהם בחזרה. בגלל ואולי בזכות המגבלות איתם עובדינו ומנהלינו מתמודדים, המוטיבציה שלהם להוכיח אדירה ולכן אנו מגיעים לרמת שרות ומקצועיות גבוהים מאוד ויעידו על כך הציונים הגבוהים להם אנחנו זוכים מלקוחותינו וכמות יוצאת דופן של מכתבי תודה מלקוחות הקצה".