יום רביעי , נובמבר 21 2018
ראשי / בלדה לחובש

בלדה לחובש

אבי ארדות ז"ל, תושב בת-ים, הלך לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. אבי ז"ל החל את דרכו במד"א בשנת 1994. מאז ששכל את בנו רועי ז"ל הקדיש את חייו לזכרו וכחלק מזה החליט להנציח אותו בדרך של הצלת חיים

אבי ארדות ז"ל

במד"א מרכינים ראש: חובש בכיר במד"א אבי ארדות ז"ל תושב בת ים, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה

בשנת 2006 שכלו אבי ארדות ז"ל ואשתו חנה תבדל"א את בנם היחיד סמ"ר רועי ארדות ז"ל בתאונת אופנוע כשהיה בחופשה מהצבא. רועי ז"ל בן 21 במותו התנדב במד"א כנער ולאחר מכן כבוגר.

מאז ששכל אבי ז"ל את בנו רועי ז"ל הקדיש את חייו לזכרו וכחלק מזה החליט להנציח אותו בדרך של הצלת חיים, אבי ז"ל בשיתוף צה"ל ומד"א החל במסורת שנתית של ימי עיון וריענון בעזרה ראשונה לחובשי חטיבת כפיר בצה"ל בה שירת בנו רועי ז"ל. בכל שנה הגיעו חיילי היחידה לתחנת מד"א בתל אביב, למדו עזרה ראשונה ותרגלו פעולות החייאה. מסורת זו נמשכת למעלה מ- 10 שנים. בנוסף, אבי ז"ל דאג גם להנציח את בנו על גבי שני אמבולנסים שנתרמו למד"א באמצעות אגודת הידידים  הבריטית.

לאחרונה חלה אבי ארדות ז"ל במחלה קשה עימה נאבק במשך מספר חודשים. בשבוע שעבר כשחלה הידרדרות במצבו והוא מרותק למיטתו ביקש אבי ז"ל את משאלותיו האחרונות, לעלות לקבר בנו רועי ז"ל בבית העלמין הצבאי בחולון ולפגוש את חבריו בתחנת מד"א בתל אביב. חבריו הטובים הפאראמדיק רונן כהן והחובש הבכיר מיכאל לוי הגשימו לו את משאלותיו בעזרת אמבולנס המשאלות של מד"א.

חברו הטוב החובש הבכיר מיכאל לוי מתחנת מד"א בתל אביב שעבד עם אבי סיפר: "אבי היה דמות אבהית מאוד עבור כולנו בתחנה, הוא פשוט דאג לכולם. אני זוכר שאפילו בימים שלא היה במשמרת, היה מגיע לתחנה כדי לבשל לנו שקשוקה ודגים. לאחר פטירת בנו היחיד רועי ז"ל, מד"א הפכה להיות המשפחה שלו. ריגש אותי לראות, כיצד מדי שנה, למרות הקושי הגדול הוא אירגן הדרכה לחיילי כפיר, ודרך הפרויקט הוא שמר על זכרו של רועי ז"ל. מדי שנה, הגיעו מתנדבים ועובדים לאזכרת בנו, ממנהל המרחב ועד אחרון העובדים. בתקופת המחלה ליוויתי את אבי והייתי איתו ועם אשתו בקשר יומיומי. אבי כבר חסר לי מאוד, ולעולם לא אשכח אותו."

רונן כהן, פאראמדיק בתחנת תל אביב של מד"א סיפר על אבי: "הכרתי את אבי לראשונה כשהוא עבד במרחב איילון ואני הייתי מדריך. בשנת 2000, כאשר אבי עבר לתחנת תל אביב הכרתי אותו טוב יותר כחבר לעבודה. הוא תמיד היה חברמן וכולם ידעו שהוא האחראי על החלק הקולינרי בתחנה. אבי התבשר על מות בנו כאשר היינו יחד במשמרת, אני זוכר שישבנו בתחנה ובכינו. למרות הקושי שלו,  הוא הפך להיות מעין האבא של כולנו, והוא נתן את כל כולו לעבודה. עשיתי איתו המון משמרות באט"ן ותמיד ידעתי שכשאבי איתי בצוות, יש לי נהג אט"ן מקצוען. הילדים שלי התנדבו במד"א והוא התייחס אליהם כאילו היו ילדיו. כשבוע לפני פטירתו, קיבלתי טלפון ממנהל המרחב שאבי מבקש שמיכאל לוי ואני ניקח אותו עם אמבולנס המשאלות כדי שיעלה לקבר בנו רועי ז"ל ומשם שניקח אותו לתחנת מד"א בתל אביב להיפרד מחבריו. בגלל מצבו הרפואי, לא ידענו אם ישאר בו הכוח להמשיך בנסיעה לתחנת מד"א בתל אביב. ביציאה מבית העלמין הוא חזר על הבקשה להגיע לתחנה ולפגוש את חבריו, בדרכנו לתל אביב שלחנו הודעות לחברים שאבי בדרכו לתחנה ושיגיעו. הייתה היענות מדהימה, הגיעו חברים שהיו במשמרת וחברים שהיו בבית, עובדים ומתנדבים כאחד. הפרידה הייתה קשה נפשית ורגשית, ועם זאת הרגשנו שאנחנו עושים מצווה, כי זו הייתה הבקשה האחרונה של אבי ז"ל. הוא יחסר לי בפרט, אך גם לארגון מגן דוד אדום, הוא היה איש מיוחד במינו."

מנכ"ל מד"א, אלי בין: "בית מד"א, העובדים, המתנדבים והנהלת הארגון מחבקים ברגעים קשים אלו את המשפחה, וכואבים את לכתו בטרם עת של חובש בכיר במד"א אבי ארדות ז"ל, שמידותיו וערכיו ראויים היו להערכה רבה. במהלך השנים טיפל אבי בפצועים וחולים רבים שחייבים לו את חייהם. משפחת מד"א תמשיך ללוות את המשפחה האבלה ולסייע ככל הניתן. בקשר של אבי ז"ל למד"א, דרך העבודה היומיומית ושמירת זכרו של בנו, רועי ז"ל, נשאר משהו ממנו בארגון, גם לאחר לכתו. יהי זכרו ברוך."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

צובעות את העיר באדום

מדוע בת ים נצבעה באדום ?

בעיר בת ים נצבעה באדום ביום ראשון ולא בגלל אוהדים שרופים של הפועל תל אביב. …