יום שלישי , ספטמבר 17 2019
ראשי / חוזרת הביתה: סיפורה של הילדה שיצאה מקהילה חרדית סגורה

חוזרת הביתה: סיפורה של הילדה שיצאה מקהילה חרדית סגורה

תכירו את לאה, שתעלה היום לכיתה א', עד חודש יוני האחרון לאה לבשה גרביונים ופחדה שאבא יכה שוב את אמא. סיפורה המדהים של הילדה שיצאה מקהילה חרדית סגורה וחזרה הביתה.

לאה. אילוסטרציה
לאה. אילוסטרציה

 

היום בבוקר עשרות תלמידים יתחילו את שנת הלימודים באלפי בתי ספר ברחבי הארץ. בעבור ילדה אחת מבת ים מדובר במתנה חדשה עבור חיים חדשים.

"רציתי להתחזק והפכתי לאדם חלש" מספרת ר', אימה של לאה (6) שתתחיל היום את שנת הלימודים בבית הספר. "בתיכון היתי חילונית עם 'גוון מסורתי'. היתי צופה בסרטונים ביוטיוב שהציגו רבנים שדיברו על מסורת וערכים. באותו הזמן קרוב משפחה נפטר וחיפשתי משמעות".

 

מה קרה לאחר מכן?

הלכתי להרצאות והכרתי את מי שהיה בעלי. הוא היה אלים מאד, וטען שהכל 'מידי שמיים'. מדובר באדם חוזר בתשובה, במשך הזמן גיליתי שהוא היה מעורב בתיקים במשטרה ועבירות של אלימות ואיומים. גרנו באיזור ירושלים בתוך קהילה חרדית שלא קיבלה אותנו כחוזרים בתשובה. יחד איתנו היו לא מעט זוגות שרצו לעשות 'תיקון'"

 

איך המשפחה הגיבה?

"ניתקתי איתם קשר. ניסיתי להסביר להם שכל הבעיות הכלכליות בבית מתרחשות בגלל שהם לא מפרידים כיורים ולא שומרים שבת. היתי עושה להם דווקא. הבאתי אוכל מבחוץ. אכלתי בכלים חד פעמיים. רציתי להראות להם שאני דואגת להם. בגיל שבע עשרה עזבתי את הבית, בהתחלה כאקט של מחאה, אבל הם לא רדפו אחריי ולא חיפשו אותי".

 

לאן הלכת?

"בת דודה של בעלי לשעבר היתה גם בתהליך חזרה לתשובה, גרתי אצלה, חשבתי שאני יודעת הכל על העולם. לא היה לי למי לפנות, עם מי לדבר, היתי לבד אבל נתנו לי הרגשה של משמעות. אחרי החתונה נכנסתי להריון. ארבע שנים הייתי שפחה בבית שלי. לא היה לי למי לפנות ולמי להתלונן. אחרי שהתחתנו וניסינו לממש את הנישואין כאב לי מאד וכל הזמן בכיתי. כל הנשים אמרו לי שאני לא עושה מספיק תשובה. גברים היו מוקצים לחלוטין".

 

מה גרם לשינוי?

"הבת שלי. (אז קראנו לה לאה על שם אמא של בעלי לשעבר), היתה אמורה להתחיל ללמוד השנה במוסד חינוך חרדי. הבנתי שאלו לא החיים שאני רוצה עבורה. אני אישה מאד צעירה. הלכתי להתחזק בשיעורי דת כדי להעצים את עצמי ומאז נהייתי אישה קטנה. לא סיימתי בגרות, לא עשיתי צבא, ופעם הראשונה בחיים שלי גם קיבלתי מכות".

 

אז היית אישה מוכה?

"אני לא רוצה להצטייר כאישה מוכה. זה ממש לא נכון. בעלי היה מבוגר ממני בעשרים שנה. הוא חשב שהוא יודע יותר טוב בשבילי מה נכון לי. הוא חשב שככה הוא מתווה לי את הדרך. זה מעולם לא הגיע לאלימות קשה אבל אני לא מאחלת שאף ילדה תראה את אמא שלה חוטפת סטירה מאבא שלה".

 

מתי חזרת הביתה?

"בחודש מאי האחרון כבר דיברו על הרשמות לבתי ספר. זה ממש בער בי, החלטתי שאני לא מוכה בשום אופן שהילדה שלי תלמד במקום כזה. לא הרגשתי שעשיתי תשובה, לא אהבתי את מי שהיה הבעל שלי (אנחנו עוד לא גרושים רשמית), הבנתי שעשיתי טעות וידעתי שהמשפחה תקבל אותי. נסעתי באוטובוס ודפקתי להם בדלת. הם קיבלו אותי בחום. ממחר ההתחלה החדשה שלנו תתחיל באופן מוחלט. הבאתי על עצמי שלום בזכות כיתה א'".

 

החיים החדשים של לאה הקטנה 

בשיחה עם לאה הקטנה שבינתיים שינו את שמה, עולות מספר שאלות לגבי שנת הלימודים הבא:

"אני אוהבת את בת ים כי יש פה ים ואף פעם לא שחיתי. גם אפשר ללבוש מכנסיים קצרים בלי גרביונים. יש לי חברות חדשות. יש פה גם טלוויזיה שאף פעם לא היתה לי ואפילו אפשר ללכת לסרטים".

באשר למעבר לעיר הגדולה ולבית הסבא והסבתא שלה מספרת לאה: "בהתחלה רציתי לחזור הביתה כי להכל פה היה ריח מוזר. אבל זה נחמד לראות נשים נשואות שיש להן שיער אמיתי. אני גם שמחה כי אמא תמיד מחייכת ואבא לא צועק יותר.  'בבית' היו לאמא הרבה חברות שבאו כל יום. היום אין הרבה לה הרבה חברות, אבל אני גם לא צריכה להשגיח על ילדים קטנים בזמן שהן שותות קפה".

בנוגע לשאלת השבת, ר' יצאה בשאלה, מקפידה על כשרות, אבל צופה בטלוויזיה. ללאה יש את התשובה האולטימטיבית:

"אמא אמרה לי שבבת ים מותר להדליק אור בשבת ורק 'בבית' אסור".

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אביבה גולן. צילום: עמי ורדי

אביבה אהובתי