היועצת החינוכית, ענת טמיר מבת ים, חשבה שהילד שלה מתקשה בדיבור ואף חשבה להפנות אותו לקלינאי תקשורת. רק לאחר שהפרידה בינו למכשיר הטלפון עימו נהג לבלות מרבית שעות היום היא הבינה עד כמה המסכים משפיעים עליו לרעה. כעת היא מנסה לסחוף אחריה אמהות בת-ימיות נוספות לפעילות הפרדת מסכים.
יעניין אותך גם
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של בת ים ניוז
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בת ים ניוז
בשל טענות לשוחד בחירות: נדחו ההופעות בחולון של לידר ודיין
מוכנות לשעת חירום: בוולפסון תרגלו החייאת ילדים ותינוקות
ניתוח כירורגי להפרדת הילד מהמסך
טמיר, בעלת M.A בייעוץ חינוכי מתמחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי ובייעוץ להורים על פי שיטת אדלר, היא תושבת בת ים ואם יחידנית לשני ילדים בני 11 ו-17. הבן הצעיר לומד בחולון והמבוגר בקולג' באירופה.
בראיון לבת ים חולון ניוז היא מספרת על קריאתה הלא שגרתית לאמהות. "מסכים זה העתיד, הייטק זה הסמל המסחרי של ישראל, אבל אנחנו חייבים לקחת בחשבון שדרך ארץ קודמת לכל. ילדים היום לא יודעים ליצור קשר אחד עם השני. חשבתי שהבן שלי לא יודע ליצור קשר עם ילדים אחרים, ואז הבנתי שאף ילד לא יודע ליצור קשר עם ילדים אחרים. אני רואה אותם בבית הספר, לומדים עם אייפדים ויוצאים עם אייפדים לחצר. לא מסוגלים ליצור קשר עין או להרכיב משפט עם יותר מעשר מילים. המסכים מטשטשים את היכולות של הילדים".
מה רע? העולם משתנה
"בתור יועצת חינוכית אני שמה לב איך מתקהות יכולות מוטריות כמו מוטריקה עדינה, אפילו קפיצה על חבל! זה עניין אבסורדי לגמרי. הילד שלי יודע לכתוב קוד אבל לא לקשור שרוכים".
איך ניסית לפתור את ה"בעיה"?
"תרפיה בשוק מקסימלי (צוחקת). יום אחד פשוט נמאס לי. אמרתי לו שירד למטה, וכשהוא שאל מה אעשה עניתי שיחפש עוד ילד שאמא שלו "זרקה" אותו למטה לשחק. אחרי שעתיים כשירדתי עם הכלבה ראיתי אותו משחק עם ילד מהשכבה, שמחתי ואמרתי לו: הנה מצאת עוד ילד לשחק, והוא ענה שגם אותו האמא "זורקת"/מכריחה לרדת למטה לשחק. אז נפל לי האסימון וכתבתי בוואטסאפ אם הכיתתי שאני מזמינה את כל ההורים ל"זרוק" את הילדים שלהם כל יום בשש לחצר בית הספר, ואל דאגה הבן שלי יחכה להם שם כדי שיחוו נחיתה קלה ויסתגלו לאיזו שעה בלי איזושהי מציאות וירטואלית".
אילו עוד פעילויות כולל המסע שלך להפרדת הילדים מהמסכים?
"אנחנו אוכלים ארוחות ערב בלי מסכים. אנחנו נהנים מאד. וקוראים הרבה ספרים ביחד. היום זה בא מהכיוון של הילד. הוא זה שרוצה לקרוא איתי ספר של הארי פוטר או פרסי ג'קסון. זאת לא חוכמה שהילדים לומדים לקרוא לבד. צריך לתת להם 'פוש'."
האם ההורים 'אשמים' בהתמכרות של הילדים למסכים?
"ההורים בעצמם מכורים. אני רואה את זה המון. אימהות שהולכות עם ילד בעגלה ומצ'וטטות ומסמסות. הילדים קולטים את זה וחוזרים על אותם דפוסים. זה איום ונורא לדעתי. יש ילדים שהילד שלי משחק איתם בחצר שאומרים שהאימהות שלהם נמצאות בבית משחקות קנדי קראש. השינוי צריך לבוא מאתנו".
מה צריכות אמהות נוספות שמזדהות עם דבריך לעשות לדעתך?
"אני קוראת מכאן לכל ההורים ששרדו את קריאת הראיון הזה ל"זרוק" את ילדיהם מהבית לשחק למטה כדי לאפשר להם קצת לשחק כמו פעם ולנו לנוח מתפקידנו כהורים שעסוקים בלבדר, לבשל, לשרת ושאר דברים. כאמור, הבנתי כמה קשה לילדים להתנתק מהמסכים ולחזור לשחק למטה כמו פעם. החלטנו לארגן יחד עם הועד של השכבה שבוע הבא אחה"צ אחד של משחקים כמו פעם בחצר בית-הספר בלי מסכים". אני מקווה שעוד הורים יצטרפו אלי וככה נתחיל מהפכה קטנה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתםבפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל desk@d-news.co.il
הרעיון של הבת שלי ענת כבש אותי נזכרת בימים של קלאס 5 אבנים תופסת איפה הימים האלה אולי בעקבות הכתבה זה יעזור קצת נו הורים התחילו לישם את הגישה של ענת ועוד הורים שחושבים כמוה זה לא קל כי אנו גם מכורים למסך ולפלאפון ???????